היופי של המוסר האסלאמי מוביל אותו להיות מוסלמי

עברית חדשות אסלאמיות, טנג'ונג ענים ירושלים - יום אחד כשיורד גשם בניו יורק, הייתי עסוק בסחיבת הרבה דברים ביד שמאל, ואילו ידי הימנית שימשה לנשיאת הילד שלי. הייתי ממש המום באותה תקופה. פתאום ניגשה אלי אישה והציעה לעזור.

היא הייתה אישה שהייתה בת ארבעים, פניה היו די יפות. בהבעה רצינית הוא שאל אותי, "אתה צריך עזרה?" הייתי מאוד מבולבל באותה תקופה, מוחי היה עסוק במזוודות ובילדים, מכיוון שמצבי היה ממש מבולגן באותה תקופה, לבסוף אמרתי לאישה, "כן, אני זקוקה לעזרתך." הוא גם הביא את המזוודות שלי וליווה אותי לבית.

הגענו הביתה ספוגים. ואז הזמנתי את האישה להיכנס הביתה לשתות קפה כאות תודה כלפיה. בפנים שמחות הוא נענה להצעה שלי. לאחר שתיית קפה שוחחנו. הוא שאל אותי, "אתה מוסלמי?" חייכתי גם כשעניתי לשאלה "כן, כמובן שתגלה זאת באמצעות החיג'אב שלי. ואתה? "שאלתי אותו בחזרה. בקול נמוך ענה: "אני נוצרי."

אמרתי לו "ברוך הבא ותודה רבה לך על עזרתך."

הוא ענה, "חשבתי שאתה הולך להעיף אותי החוצה."

הופתעתי לשמוע את תשובתו ושאלתי אותו, "מדוע אתה אומר זאת, האם רק בגלל דתך הייתי עושה זאת?" ואז חייכתי אליו והמשכתי בשיחתי, "זה לא מהאסלאם, כי האיסלאם מכבד דתות אחרות. אל חמדולילה, האיסלאם הוא דת רחבה ופתוח לכל אחד. פעם היינו שואלים ונשאלים על הכל.

ואז הדלת לבית שלי תהיה פתוחה בפניכם, ואנסה לענות על השאלות שעולות בראשכם לגבי האיסלאם, אינשאללה. "

האישה עזבה את ביתי בתחושת שמחה. הוא נראה ממש שמח להיות איתי חברים. מאותו יום האישה תמיד ביקרה אותי ונתתי לה את ההזדמנות לשאול. מתוצאות השאלות והתשובות הללו אני יכול להסיק שיש לו מחשבות שגויות לגבי האיסלאם והמוסלמים.

לאט לאט מוחו החל להיפתח והחל לגדול בו אהבה לדת שאני גאה בה. בשאלות והתשובות שעשינו ניסיתי לא לפגוע ברגשותיו בכך שפגעתי בדתו.

אבל מה קרה? התברר שכמה מחבריי התרחקו ממני כשגילו שאני חברים עם לא מוסלמים. למעשה הם לא רצו לראות אותי כשביקרתי בביתם. וההתגרות שלהם גוברת מיום ליום.

"איך אתה יכול להכניס אותו לביתך? איך אתה מאפשר לזה ללכלך את הגאווה שלך? איך אתה יכול להתפלל בזמן שהוא יושב לצידך? ", הם צעקו לעברי.

תמיד התכוונתי להסביר להם שהאסלאם מצווה להטיף לאנשי הספר. התעלמתי מהם ונשארתי ידיד עם החברים החדשים שלי שהתקרבו אלי מיום ליום.

יום אחד הופתעתי כששאל אותי על הספרים שתורגמו מערבית לאנגלית הדנים באיסלאם.

בלבי אני מרוצה מאושר מהתגובה החיובית במהירות זו. התחלתי לקנות לו ספרים שמתאימים לו.

קניתי עבורו גם תרגום של הקוראן. לעתים קרובות מדי הוא שאל אותי שאלות על האיסלאם. אם אני מתקשה לענות על שאלות, אני מיד פונה לאחד המטיפים. אני גם מקבל ממנו תשובה מספקת.

יום אחר יום, חודש אחר חודש, ושנה אחר שנה חברי נעשו מודעים יותר ויותר לאיסלאם. יום אחד, כשלמדתי את ילדי את מכתב אל-איכלש, נשמעה דפיקה על דלתיי. כשפתחתי אותו הופתעתי ממה שראיתי. ידידי הנוצרי חייך אלי.

הצעיף הירוק שהיא קשרה סביב ראשה היה כל כך יפה שהוא נראה. בשמחה אמר, "היום הכרזתי על התאסלמותי. אני רוצה שתהיה האדם הראשון שאני אומר לך על זה. "

באמת אי אפשר לתאר אושר כשהוא חיבק אותי בבכי. אמרתי לו:

الحمد لله الذي هدانا لهذا

"שבח לאללה שהראה לנו להדרכה זו."

הוא המשיך את דברי,

وما كنا لنهتدي لو لا أن هدانا الله

"ולא היינו מקבלים מושג אם אללה לא היה נותן לנו מדריך."

כמה ימים לאחר מכן הזמנתי את חברי. הצגתי בפניהם את חבריי החדשים כאסלאם. בלבי אני מקווה שהם יוכלו לקחת שיעורים יקרי ערך מניסיוני וזה מאוד שימושי ולעולם לא אשכח.