מאביו הוא למד את מדע הצ'יראת בזמן שמדע החדית ', השפה הערבית, הפיק הושג ממוריו אבו אל עבאס אל-קסאר ומוחמד בן ג'אביר אל-רועי. בנוסף, אבן חלדון נסע גם לאנדלוסיה ומרוקו בכדי לצבור ידע ממלומדים ובהם אבו עבדאללה מוחמד אלמוקרי, אבו אל-קוסים מוחמד בן מוחמד אל-בורג'י, אבו אל-קאסים אל-סיאריף א-סיבטי, ואחרים. אַחֵר. ואז ביקר בפרס, גרנדה וטילימסין.
בגיל צעיר שלט אבן חלדון בכמה דיסציפלינות אסלאמיות קלאסיות, כולל 'עולום אקליה' (מדעים פילוסופיים, טאסאוף ומטאפיזיקה). בתחום המשפטים הוא עקב אחר בית הספר למחשבה במאליקי. מלבד כל זה, הוא התעניין גם במדעי המדינה, היסטוריה, כלכלה, גיאוגרפיה וכו '. אחד עשר המוחות של אבן חלדון לא היו מרוצים ממשמעת אחת בלבד, עד שנראה היכן היו נקודות החוזק והחולשה של אבן חלדון.
הידע של אבן חלדון היה רחב מאוד ומגוון כמו אנציקלופדיה, אך מתיעוד היסטורי הוא לא היה ידוע כמי ששולט בתחום אחד של משמעת מדעית.
אבן חלדון כתב ספרים רבים ביניהם סירה אל בורדה, מספר סיכומים של ספרי אבן רושד, הערה על ספרו של מנטיק, סיכום (מוכתשור) של הספר אל-מחסול מאת פכר אלדין אלרזי (אושול פיקה), ספר ספר נוסף על מתמטיקה, ספר נוסף על אותנו הול פיקה וספר היסטוריה שמוכר מאוד.
ספר ההיסטוריה נקרא המחטים ודיוואן אלמובטדה הם כוח החדשות בתולדות הערבים, הפרסים והברברים. אבן חלדון דרך ספר זה באמת מראה את שליטתו בהיסטוריה ובתחומי מדע שונים. ספר אל מוקודדימה של אבן חלדון הוא אחת היצירות המונומנטליות המזמינות מומחים לחקור וללמוד אותו.
אל-מוקודדימה אבן חלדון שהושלם בנובמבר 1377 הוא ספר מדהים מאוד מכיוון שתכניו מסבירים היבטים שונים במדע ובחיי האדם בימיו.
עבודה מסוימת זו מנסה להסביר את העקרונות הקובעים את עלייתם ונפילתם של שושלות שלטון (דאולה) וציוויליזציה (עומרן). בנוסף, אלמוקודדימה מכילה גם דיונים על כלכלה, סוציולוגיה ומדע המדינה שהם תרומתו המקורית של אבן חלדון לכל אחד מענפי הידע הללו.
הוא מתאר גם כמה מהמחשבות הכלכליות של אבן חלדון, אשר בהיסטוריה של הכלכלה העולמית ניתן ליישר את מחשבותיהם של כלכלנים מודרניים.
התובנה של אבן חלדון בכמה עקרונות כלכליים הייתה עמוקה מאוד והרבה לפניה, כך שמספר תיאוריות שהעלו אבן חלדון לפני כמעט שש מאות שנים עד כה הם ללא ספק החלוצים של כמה נוסחאות תיאורטיות מודרניות.
הבעיות הכלכליות שעליהן דן אבן חלדון בספרו "אל-מקודדימה" מסבירות כי מניעים כלכליים נובעים בגלל רצונות אנושיים בלתי מוגבלים, בעוד שהסחורה שתספק את צרכיהם מוגבלת מאוד. לכן יש להתייחס לפתרון בעיות כלכליות משתי זוויות, כלומר נקודת הכוח (עבודה, עבודה) ומנקודת השימוש.
בענייני עסקים פרטיים וחברות ציבוריות, טוען אבן חלדון כי הדבר מחולק לשני חלקים. ראשית, מנקודת מבטו של מעשי וריזקי היא נועדה לצרכיו האישיים, כפי שהיה המקרה בכלכלה בימי קדם. לאנשים חקלאיים, או ליתר דיוק חקלאות, האנרגיה שלהם לעבוד והתוצאות הצפויות מעבודתם הם אך ורק כדי למלא את צרכיהם הביתיים.
באותה תקופה, גם אם היה סחר, זה בוצע רק בתמורה (כלכלה טבעי) בין אנשים שזקוקים לסחורה.
שנית, מנקודת מבטם של טאמוווול וכאסאב זה כבר עסק כלכלי. גם האנרגיה בשימוש וגם התוצאות הצפויות. זה כבר לא הצורך שהוא הבעיה, אלא השיקול העיקרי מושם על האינטרסים של האנשים הזקוקים לסחורה.
עבור היזם לא צריך את הסחורה, אלא את ערך העבודה או את הסחורה שהוא עושה. בחלק זה הכלכלה דרכה בזמן המודרני, לא עוד חילופי סחורות, אלא קנייה ומכירה וכדומה.
אבן חלדון חי בעידן בו מטבע היה כלי להערכה. בשלב זה הוא כבר דן באפשרות המיקום העתידי של המטבע. הוא כתב כדלקמן: "אחרי זה, אללה ייצר גם שני מינרלים יקרים, זהב וכסף, להיות בעלי ערך ביחסים כלכליים. שניהם צייתוכלי תחבורה וחיסכון לאוכלוסיית העולם. אם יש אמצעי תקשורת עם אחר בזמן כלשהו, הרי שהמטרה העיקרית נותרה שיש שני האובייקטים במחזור השוק, מכיוון ששניהם נמצאים הכי רחוק מהשוק ".
אבן חלדון ניבא ששני המינרלים הללו יתפסו אחר כך את המקום החשוב ביותר בעולם הכלכלה, ששימש שלושה אינטרסים, כלומר: ראשית, להפוך לאמצעי חילופי ומדידת מחירים, כערך של מאמץ (מקאסיב); שנית, להפוך לאמצעי תקשורת, כגון דווי אזן (קניה); ושלישית, להיות אמצעי לחיסכון בבנקים (זכירה). זה הניתוח של אבן חלדון כשהזהב והכסף החדשים היו דינרים ו דירהם.
הוא כבר יודע שבקרוב העולם יעזוב את עידן ההחלפה הטבעית (החלפת סחורות), ועובר לעידן המודרני אשר ידוע יותר בכינויו "גלף ווירטשיפט" (קנייה ומכירה באמצעות כסף). בעידן החדש, זהב וכסף יתפסו מקום של "ערך סטנדרטי".
עבודתו הכלכלית של אבן חלדון הפכה לאור בעיצומו של החושך אשר הצליח להנחות תיאוריות כלכליות אירופיות בפרט ותיאוריות בינלאומיות בכלל.
ניתן לשקול את השפעת היסודות הכלכליים שקבע אבן חלדון על ביסוס והבנת הכלכלה הבינלאומית בתיאורו של אבן חלדון בנושאי חקלאות ומסחר בעבודתו אל-מוקדדימה הקשורה לעידן הרנסנס באירופה במאות ה -16, ה -17 וה -18 בעיות כלכליות באירופה מרוכז בשני הדברים הללו.
אלה העובדות שעלינו להציג בעניינים כלכליים כדי להילקח בחשבון רחב יותר על ידי מומחי ידע, במיוחד כלכלנים.
ומה שתואר לעיל, לפחות תורם תרומה חיובית לבניית התיאוריה הכלכלית, שתלווה את העליות והירידות של ההתפתחות הכלכלית של האומה בעתיד, שם ההיסטוריה תציין כי התיאוריה הכלכלית של אבן חלדון כלולה בשורות הידע הדרוש. על ידי האנשים.
0 comments:
Post a Comment